"אם אתם חושבים שתצליחו או אם אתם חושבים שתכשלו אתם צודקים !"
(הנרי פורד)
כובע הקסמים של דניאלה.
דניאלה הייתה אישה ממוצעת למראה.
גם היום שלה היה ממוצע בין אוטובוס למשרד, בין קפה לעוד טבלה באקסל.
בוקר אחד, בדרך לעבודה חנות כובעים חדשה לכדה את סקרנותה.
היא נכנסה רק לראות, מדדה שניים שלושה כובעים.
פתאום, כמו שורה טובה בשיר שגורמת לך לעצור ולהקשיב שוב, היא שמעה ילדה בחנות לוחשת לאמא שלה …
אמא, תראי כמה יפה האישה עם הכובע!
דניאלה הציצה שוב במראה והפעם היא ראתה את עצמה אחרת.
העיניים נדלקו, חיוך עלה, העמידה התארכה והיא הרגישה גבוה בחצי סנטימטר. כובע קסמים.
ההחלטה התקבלה, הרכישה התבצעה.
היא שילמה ויצאה לדרכה.
פתאום העולם נהיה נדיב.
השוער בכניסה למשרד פתח דלת עם בוקר טוב!.
אנשים במעלית שאלו איזו קומה.
במשרד כולם מחייכים אליה.
כך לאורך כל היום כובע הקסמים ממלא את חייה באנשים מחייכים.
בערב, בבית, אמא פתחה את הדלת ונדהמה למראה דניאלה הזוהרת מאושר.
זה הכובע, אמרה דניאלה.
איזה כובע? שאלה אמא.
דניאלה שלחה יד לראש… והלב צנח.
אין כובע.
היא שיחזרה את היום.
כניסה לחנות, מדידה, רכישה…
היא הניחה את הכובע רגע ליד הקופה כדי להוציא ארנק ו…
שכחה אותו שם.
אז מה בעצם קרה פה?
הקסם לא היה בכובע אלה בדניאלה.
היא זו השתנתה.
שפת הגוף, המבט, הטון, קצב ההליכה.
והעולם… כמו מכ״ם רגיש החזיר לה את מה שהיא שידרה.
הכובע היה רק טריגר.
האמונה בקסם שהוא מייצר היא הערך.
אמונה לא מחליפה ערך.
היא מאירה אותו.
כשיש ערך אמונה הופכת אותו לנוכח.
כשאין היא לא מספיקה.
עכשיו לפרקטיקה.
כשאת נכנסת לשיחה בתחושת צריכה למכור ויהי מה הגוף מתכווץ, הפה מתייבש והקול מתנצל, והמוח שלה … הוא רק מחפש את היציאה.
כשאת נכנסת כמי שבודקת התאמה הטון נרגע, השאלות מתחדדות, והיא יכולה לבחור.
אותו מוצר.
אותה את.
כובע אחר, שיחה אחרת.
במקום אני חייבת לסגור, אני בודקת אם זה נכון לנו.
במקום עלות השקעה עם מסגרת.
במקום נאום שאלה אחת טובה ושתי שניות שקט.
לפני השיחה הבאה שימי לב איזה כובע את חובשת.
דקה וחצי של מודעות.
30 שניות לגוף, עמידה, כתפיים, חיוך, נשימה.
הגוף משדר לפני המילים.
60 שניות אמת.
למה אני האדם הנכון לזה (ניסיון/שיטה/אחריות).
למה זה עובד (תהליך, לא קסם).
מה קורה בשבוע הראשון (מדד אחד, צעד אחד, צ’ק אין אחד).
אם הגוף מתכווץ מתקנים ניסוח עד שהוא נכון.
העולם מגיב לכובע הפנימי שלך.
כשאת מאמינה באמת לא צריך לצעוק.
כשאין במה להאמין לא צריך למכור צריך לבנות.