יקר לי, אין לי זמן, צריכה לחשוב על זה, רוצה להתייעץ …
נתחיל בעובדה הפשוטה, כשמישהי השאירה פרטים, באותו רגע בדיוק, מה שהצעת פתר לה משהו.
היא רצתה.
היא בחרה
היא לחצה.
בין הקליק לשיחה, בין הרגע שבו היא אמרה לעצמה 'זה מה שאני צריכה' ועד לרגע שבו חזרת אליה נכנס רעש.
הבוס, הגננת, הבנק, העייפות … היא כבר לא זוכרת מה ולמה היא בחרה.
היא כבר במקום אחר לגמרי.
היא כבר לא מתעניינת, כרגע היא לא צריכה, התיעדוף ברגע השתנה 
.
.ואז צצים להם כל הכתמים של הקיר.
יקר לי, אין לי זמן, צריכה לחשוב, להתייעץ, לבחון…
אלו כתמי רטיבות בלבד.
לצבוע מעליהם עם עוד הטבות או בונוסים זו טעות.
זה יחזור.
הסיבה האמיתית נמצאת עמוק בתוך הקיר.
אני מפחדת להתאכזב שוב, אני לא סומכת על עצמי להתמיד, אני לא בטוחה שראית אותי באמת…
עכשיו תבחרי
לצבוע שוב ושוב, כתם ועוד כתם, או לפתוח רגע את הקיר ולאטום את הצינור?
להחזיר לרגע הקליק זה לא טריק, זו עמידה אמיתית אל מול ה 'למה'.
את לא עושה מניפולציה, את מוציאה לאור את מה שכבר נמצא שם 
ברגע שה 'למה' חוזר לחדר המחיר חוזר לגודל טבעי, הזמן נמצא והיא רוצה לשתף במקום להתייעץ.
הראש יודע לחשב אבל הלב מחליט אם וכמה לפתוח את הארנק.
ובכל זאת עלו התנגדויות…
ברור שיעלו, אנחנו בני אדם לא רובוטים.
ההבדל הוא האופי שלהן, כשהשורש מובן ההתנגדות קטנה, סקרנית ופתוחה.
כשהשורש מטושטש ההתנגדות תקיפה, מפוזרת ורק מחפשת דלת יציאה.
אם את מרגישה שאת משכנעת חזרת לצבוע על כתם.
אם את מרגישה שאת מבהירה ומדייקת את אוטמת את הצינור.
ומה לגבי הנחות, בונוסים, עד חצות?אפשר וזה גם עובד נפלא לפעמים.
אבל הנחה שלא יושבת על הליבה רק דוחה את הדליפה לשלב הבא.
אז יגיע ביטול, דחייה או חוסר מחויבות לתהליך.
הרווחת עסקה, פגעת באמון, בעסק.
הצעה טובה נשמעת כמו הזמנה, לא כמו מבצע.
מי שהשאירה פרטים בחרה בך כבר פעם אחת!
כל מה שהיא מבקשת זה שתזכירי לה למה כן ותראי לה שהיא בטוחה פה.
אל תצבעי כתמים.
תפתחי את הקיר, תאטמי את הצינור ואז תצבעי פעם אחת ולתמיד.
הסגירה היא תוצאה טבעית של שיחה שהחזירה אותה לרגע של הקליק.
מתעניינת שהשאירה פרטים היא לא עוברת אורח.
היא זו שהרימה יד ולחצה 'אני'.
בין הקליק לשיחה.
כל מה שמפריד בין הרגעים זה הסיפור.
חןלנףחלךעחל
אוטראראוראאאוןוחחו